אנשי המקצוע מגיעים אלייך מיד 24 שעות ביממה

טיפים והמלצות ללימוד המדעים


הידעתם, כי רבים בישראל אינם מכירים מושגים בסיסים במתמטיקה או בפיסיקה, שלא לדבר על טכנולוגיה או ביולוגיה? לרובנו אין גם מושג בסיסי בכלכלה, וזו אולי הסיבה שמשקי הבית בישראל נמצאים באוברדראפט תמידי. ואין המדובר בתלמידי תיכון אלא באנשים מבוגרים, שעברו את שנות לימודיהם בלי להזדקק או תוך התעלמות מלימודי המדעים, ומגלים את בורותם כאשר במהלך חייהם כבוגרים הם נתקלים במונחים חשובים שאינם מבינים את פשרם.

כך למשל אירע כאשר פרופסור אבי יונה זכתה בפרס נובל לכימיה, וכל הארץ החלה פתאום לדבר על מבנה הריבוזום, אותו אברון זעיר המצוי בכל התאים החיים. לא ידענו למשל שהריבוזום משמש כ"בית חרושת לחלבונים" ומתרגם את הצופן הגנטי לייצור חלבונים. והרי החלבונים הם החומרים העיקריים המבצעים את תהליכי החיים בגוף ואין ערוך לידיעה על חשיבותם.

 ועד לא מזמן המושג קוואזי-גבישים נשמע לנו כמו יפנית. רק כאשר פרופ' דן שכטמן זכה אף הוא בפרס נובל, למדנו כולנו מה פירושם של החומרים הכמו-מחזוריים, מהי ההגדרה המדעית של הגביש, ומהו מבנה החומרים המוצקים. כיום יש לקוואזי-גבישים גם כמה יישומים תעשייתיים, ובזכות תכונותיהם הפיסיקליות יוצאות-הדופן יש להם לא רק ערך מדעי אלא פוטנציאל תעשייתי רחב.

האומנם יש לחכות לזכייה בפרס נובל כדי להבין מושגים חשובים אלה? במאמץ קטן, בעזרת סדנה או קורס, ובעיקר בעזרתו של מורה טוב למדעים, נוכל גם אנחנו להחכים. כשם שאנחנו נרשמים ללמוד שפות זרות כדי להרחיב את השכלתנו, כך כדאי ורצוי ללמוד גם שפה זו שהיא זרה עבורנו: שפת המדע.

אולי לא נהפוך לאנשי מדע בן לילה, אבל לפחות נדע מה זה אינטגרל או מהי נגזרת, וכשהבן שלנו יבקש עזרה בפתרון משוואה ריבועית לבית-הספר או ישאל אותנו שאלות הנוגעות למדעי החיים, לא נעמוד לפניו בבושת פנים. וכמו שראינו במחקריהם של יונת ושכטמן, לא רק התיאוריה המדעית חשובה, אלא גם יישומיה בחיי יומיום.

כלי נגישות