הבעיות בלימוד לשון
קשה להאמין, אך רוב הילדים וגם מבוגרים רבים מגיעים לגיל הבגרות עם חסך משמעותי בשפה העברית, בכתיבה ואף בדיבור. מצב בלתי אפשרי זה נובע מכך שרובנו השתמטנו משיעורי הלשון המשעממים בבית-הספר, ולא טרחנו למלא את החסר באמצעות קורסים, סדנאות או מורה פרטי ללשון.
כשאנחנו נדרשים לנסח מאמר בנושא כלשהו, כתבה לעיתון או מכתב רגיל, רובנו מתקשים לנסח משפט שיהיה נכון מבחינה דקדוקית, לא מסתדרים עם צירוף הולם של המשפטים ונכשלים אפילו בסדר הנכון של המילים במשפט. גם כאשר נדמה לנו שכתבנו מאמר למופת, הוא עלול לחזור אלינו בבקשה לתקן את שגיאות הכתיב! מאוחר מדי נבין כמה הרבה חסר לנו לידיעה טובה ושלמה של השפה העברית.
ממה נובעת הבעיה? לימוד הלשון הוא מקצוע לא קל. לימוד הדקדוק והתחביר משעמם למדי. מורים שמצליחים ליצור שיעורי לשון מעניינים הם די נדירים. בכיתות הנמוכות עדיין אפשר לעניין את הילדים באמצעות משחקי מילים ולהשתמש בציורים כדי להעביר מושגים בדקדוק, אבל בכיתות הגבוהות זה פשוט לא הולך. כדי להצליח להעביר שיעור מרתק בלשון על המורה להיות קוסם, שחקן, ובעל חוש הומור מפותח, וגם אז לא בטוח שיצליח במשימתו.
מה עושים אפוא? קודם כל קוראים, והרבה. לא מסתפקים בכתוביות בטלוויזיה… נרשמים לאחת מסדנאות הכתיבה היוצרת הנפוצות בשטח, או, פשוט ויעיל יותר, נזקקים לעזרתו של מורה פרטי ללשון.
