בעיות בלימוד המדעים
אין זה חדש, ורבים התריעו על כך, שמצב הלימודים באוניברסיטה גרוע מאוד. המרצים מזלזלים בסטודנטים, אינם מכינים כהלכה את חומרי הלימוד ואינם טורחים להתעדכן בחידושים האחרונים בתחום. מצד שני, יושבת ועדת מקצוע המורכבת מפרופסורים, ואלה טוענים שלא ייתכן שתלמיד יגמור תיכון ולא ידע נושאים מסוימים. הם מחליטים אפוא להגדיל את כמות החומר ולכפות אותו על התלמידים, וזאת בלי ללמד את התלמידים לחשוב, להתעניין ולחקור מעבר ללימוד הנדרש בבית-הספר. בקצרה, דוחסים עוד ועוד חומרים בלי ללמד את הדבר האמיתי.
יתר על כן, המורים עצמם אינם מרוצים מהרמה של לימודי המדעים ומאופן העברתם בשיעורים. כך למשל פרופ' קינן, יו"ר ועדת מקצוע הכימיה, תקף את תוכנית הלימודים החדשה במדע וטכנולוגיה במילים כדרבנות. במאמר "מי יציל את הוראת המדעים ממשרד החינוך? " הוא מתבטא בצורה קשה מאוד נגד התוכנית. הוא משתמש בביטויים "פיתרונות קסם פופולאריים" "ישראבלוף" ו"תוכניות יומרניות ופופוליסטיות" . מורים נוספים טוענים שמדובר בתוכנית לימודים הזויה וכי ריבוי החומר הוא בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת" .
מדובר אפוא בבעיה מערכתית עמוקה שדורשת חריש עמוק במערכת החינוך. יש להרוס את התוכניות הקיימות ולבנות אותן מחדש על מנת להציל את מערכת החינוך בכלל ואת לימודי המדעים בפרט.
על מנת לתקן את המצב הקיים ולו במקצת יש להציע לתלמידים יחידות העמקה והעשרה במהלך ההוראה בבתי הספר. תלמידים המתעניינים בלימודי מדע בכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון יוכלו להתמקד במסגרת יחידות אלו בהעמקת הידע המדעי. לעומתם, תלמידים שאינם מתכוונים ללמוד כימיה או פיסיקה בעתיד, יוכלו להתעמק באספקטים חברתיים או אקולוגיים של הידע הנלמד. תלמידים מכל הרמות יתרגלו ביחידות ההעמקה וההעשרה את מיומנויות הלימוד העצמאי, הקריאה הביקורתית וארגון הידע. אלה הן מיומנויות חשובות הן לאיש המדע לעתיד והן לאזרחים מן השורה.
