לימודי נהיגה
לימודי נהיגה בישראל כוללים שני שלבים מרכזיים: לימודים עיוניים (תיאוריה) ולימודים מעשיים (מעבר טסט). בניגוד לארצות אחרות, מחויב התלמיד לנהיגה לעבור שיעורים עם מורה נהיגה שקיבל אישור של משרד התחבורה. מספר השיעורים שיש לקיים משתנה ממורה למורה ומתלמיד לתלמיד, אך מקובל לקיים כ-30 שיעורים.
המבחן העיוני:
לאחר ביצוע בדיקת ראייה ומענה על שאלון רפואי, יכול תלמיד נהיגה לגשת למבחן תיאורטי. מבחן זה כולל כ-30 שאלות אמריקאיות, המתרכזות בנושאים כגון תפעול הרכב, תמרורים ושלטים, חוקי תנועה וכו'. ניתן ללמוד למבחן העיוני לבד, אך יש כאלה המקיימים שיעורי הכנה עם מורה לנהיגה. המבחן, כמו הטסט, הינו בתשלום ולכן מומלץ ללמוד אליו היטב.
המבחן המעשי:
טרם ההגשה למבחן, על התלמיד לעבור מבחן עם מורה אחר לנהיגה מאותו בית ספר (טסט פנימי). המבחן המעשי עצמו נערך על ידי בודק של משרד התחבורה, ואורכו בין 20 דקות לאופנוע ועד 60 דקות לרכב משא כבד ואטובוס. לרוב נבחנים שני תלמידים אשר נוהגים לסירוגין. בעשרים השנה האחרונות מקובל כי התשובה לתלמיד לא ניתנת מיד עם סיום הטסט, אלא זמן מה מאוחר יותר, דרך המורה לנהיגה.
במידה והתלמיד נכשל, מקובל לקיים מספר שיעורים נוספים ולאחר רכישת ניסיון רב יותר לגשת בשנית. מרבית התלמידים מצליחים לעבור בטסט השני או השלישי, אך יש כאלו שנדרשים למספר מבחנים רב יותר. עקרונית, לא חלה הגבלה בישראל על כמות הטסטים שניתן לגשת אליהם, אך כל טסט הוא בתשלום, ועל כן שואפים לסיים את הרישיון תוך כמה שפחות טסטים.
לאחר קבלת הרישיון, נדרש הנהג החדש לנהוג עם מלווה למשך שלושה חודשים. לאחר מכן, במידה והנהג מתחת לגיל 21, הוא יכול להסיע עד שני נוסעים, אלא אם כן אחד הנוסעים הוא מלווה. המלווה לנהיגה חייב להיות בעל רישיון תקף לפחות חמש שנים ובן 24, או בן 30 ובעל רישיון תקף מזה שלוש שנים.
|