מה ידוע לנו על הגז הביתי
הגז כמספק אנרגיה ידוע כמעט בכל בית. בעוד שפעם הוא שימש כאמצעי בישול בלבד, כיום הפך הגז למקור אנרגיה נרחב לשימושים שונים, חימום והסקה, הספקת מים חמים ותאורה.
גז הבישול הוא גז פחממני מעובה (גפ"מ), והוא מורכב מתערובת של גזים פחממניים, בעיקר מפרופן (כ- 20%) ובוטן (כ- 80%). הגפ"מ הינו גז חסר צבע, ובמקור גם חסר ריח. כדי שניתן יהיה לזהותו מחדירים לתוכו אחוז מסוים של חומר ריח (אתיל מרקפמן). הגז הוא אחד ממקורות האנרגיה המרכזיים במשק המדינה, והוא נפוץ בתחומי הכלכלה, התעשייה, החקלאות, וכמובן בבתי המגורים.
הגפ"ם מיוצר בארץ מנפט גולמי, רובו מיוצר בארץ וחלקו מיובא. כיוון שמדובר בחומר דליק, הוא מחייב שמירה על נהלי בטיחות קפדניים. לצורך זה בשנת 1994 הוקם בישראל אגף פיקוח ובטיחות לשם השגחה על תקינות השימוש בגז.
במגזר הביתי השימוש העיקרי בגז הוא עדיין לצורך בישול, ואחריו לחימום מים ולהסקת הדירה. מחמם המים מוריד את העומס מרשת החשמל, עלותו נמוכה ביחס למוצרים צורכי חשמל, והזמן הנדרש לחימום המים קצר יותר.
גם הסקת הדירה בגז תופסת תאוצה לאחרונה. ניתן להתקין מערכת הסקה דירתית משולבת, המאפשרת חימום, הסקה ואספקת מים חמים בו זמנית. מערכת חימום זו בטיחותית מאוד - היא לא צורכת חמצן מחלל הדירה ולא פולטת חומרים מסוכנים לתוך חלל הדירה. מערכת ההסקה הדירתית ניתנת להתקנה בכל דירה בנפרד, ללא תלות בשאר דיירי הבניין וללא צורך בהקמת תשתית נוספת. היא כוללת מערכת בקרה לצורך הבטחת הבטיחות.
השימוש בגז לבישול, לחימום מים ולהסקה יעיל וחסכוני יותר מהשימוש במכשירים צורכי חשמל.
|